על פי החוק הישראלי:

חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) נחקק בשנת 1994 בכנסת, והוא קובע עונש של עד שלוש שנות מאסר למתעללים בבעלי חיים.

1.     איסור התעללות

(א) לא יענה אדם בעל חיים, לא יתאכזר אליו ולא יתעלל בו בדרך כלשהי.
(ב) לא ישסה אדם בעל חיים אחד בבעל חיים אחר.
(ג) לא יארגן אדם תחרות קרבות בין בעלי חיים.
(ד) לא יבצע אדם בבעל חיים חיתוך ברקמה חיה למטרות נוי.

2.      איסור נטישה של בעל חיים (ליחצו למידע נוסף)

(א) לא ייטוש בעלים של בעל חיים, או אדם שבעל חיים נמצא ברשותו או באחריותו (בחוק זה – מחזיק) את בעל החיים.
(ב) נמצא בעל חיים עזוב, על בעליו ועל מי שהחזיק בו באחרונה, נטל ההוכחה כי לא נטשו.

3.     איסור העבדת בעל חיים

(א) לא יעביד אדם בעל חיים שאינו מסוגל לעבוד עקב מצבו הגופני.
(ב) לא יעביד אדם בעל חיים עד כדי אפיסת כוחות.

4.     איסור המתה ברעל

לא יומת בעל חיים בסטריכנין או ברעל אחר שקבע המנהל בהודעה ברשומות, אלא אם כן נתן המנהל היתר לכך.

נוהל חתולים:

העברת חתולי רחוב מסביבתם הטבעית הינה עבירה על החוק.

חתול הוא חיה טריטוריאלית ולא ישרוד כאשר מעבירים אותו לסביבה חדשה ללא מקורות מזון. חתולים שכבר חיים בסביבה החדשה  לא תמיד יאפשרו לו גישה גם כאשר ישנו מזון זמין. מעבר לכך, העברת חתולים לא מעלימה את החתולים מהאזור אלא רק יוצרת תחלופה שכן היא יוצרת ואקום אקולוגי, ולאחר זמן קצר חודרים לטריטוריה שהתפנתה חתולים חדשים, ואם אינם מעוקרים, הם אף מתרבים.

חוק להגנת חיות הבר:

לא יצוד אדם ציד או חיית בר מוגנת, אלא ברישיון ציד או בהיתר על פי סעיף 3.

סעיף 5- הגינות בציד, וציד בלתי חוקי. ללא סינוור, ללא הרעלה, ללא סמים, רדיפה  בכלי  תחבורה, מלכודות, רשתות, ללא דבק או חומרי נפץ.

חוקי דייג:

הדייג בישראל מוגבל אף הוא במתן רשיונות דייג ע"י משרד החקלאות ובאיסורים שונים כגון איסור מוחלט בשימוש בחומרי נפץ למטרת דייג, איסור על דייג בעונת הרביה ועוד.

לצערנו, החקיקה הקיימת אינה מקיפה מספיק והאכיפה בפועל רחוקה מלהיות אפקטיבית. אנו קוראים לציבור לתמוך ביוזמות שונות של קידום חקיקה לטובת בעלי חיים, הגברת האכיפה ע"י הרשויות ומניעת התעללות בשטח.