(אבל הוא לא יודע עברית)
אימצתם כלב חדש? מזל טוב!
לאמץ כלב זה כמו להביא בן משפחה חדש הביתה.
הוא ממלא את הבית באור ואהבה, צעצועים, ומצרכים שאולי לא ראיתם לפני כן.
דבר נוסף שכלב חדש מביא אתו הביתה הוא… הרבה אי-ודאות. התקופה הראשונה שלכם עם הכלב שאימצתם היא לא תמיד תקופת ירח הדבש שכולנו חולמים עליה. מרבית הכלבים עוברים תקופת הסתגלות של שבוע-שבועיים, שיכולה לפעמים להימשך גם חודש-חודשיים. היא מתבטאת בהתנהגויות שקשה לכם להסביר, מצבי רוח משתנים (בעיקר של הכלב. גם שלכם), לפעמים אפילו נביחות וחוסר שיתוף פעולה.
הצילו, אני לא מבין את הכלב שלי!
קודם כל, אל תיבהלו. תקופת הסתגלות לבית חדש היא טבעית, נורמלית ושכיחה אצל מרבית הכלבים. כמובן שכל כלב הוא שונה, ולכן לגמרי ייתכן שהכלב של גיסתכם היה מבסוט מהחיים מהרגע שהגיע הביתה, או שלכלבה של השכן היו קשיי הסתגלות שונים לחלוטין מאלה שאתם רואים אצלכם.
אל תיפלו למחשבות מייאשות – זה לא סימן שאתם הורים גרועים לכלב שלכם, או שקיבלתם כלב "מקולקל". ומצד שני, אל תהיו שאננים ותתעלמו מבעיות קטנות ותאפשרו להן להתפתח לבעיות גדולות. אל תחליטו "פשוט לנסות" להשאיר את הכלב לבד בבית ולראות מה יקרה. המפתח ביצירת קשר עם כלב חדש הוא: תמיד קל יותר למנוע מאשר לתקן. אל תתנו הזדמנות לחששות של הכלב להפוך לפחדים, או לחוויות קטנות להפוך לטראומה.
התקופה הזו תעבור הרבה יותר חלק אם תבינו טוב יותר מה עובר על הכלב שלכם כרגע.
קיבצנו עבורכם 5 דברים שהכלב החדש שלכם היה רוצה להגיד לכם, אם היה יודע לדבר עברית.
1. "הכל פה חדש לי, וזה קצת מפחיד."
במהלך תקופת ההסתגלות, הכלב לומד להכיר את הבית החדש שלו, את השכונה, וכמובן אתכם. תנו לו את הזמן לרחרח ולהסתובב בנחת, ושימו לב להתנהגות ולשפת הגוף שלו. נסו לזהות נקודות שבהן הוא מהוסס, מפחד או לא מרוצה. אולי המיטה שלו מונחת בנקודה מרכזית מדי או מבודדת מדי בבית? אולי הוא נלחץ מצליל של שכנים עולים בחדר המדרגות, או שלא סומך על ילדים קטנים?
כלבים מסוימים יתחילו מהוססים וייפתחו אליכם לאט לאט. אבל יש גם כלבים שעוברים את התופעה ההפוכה: בהתחלה נראים שמחים ומרוצים, ורק אחרי שבוע-שבועיים מתעוררות בעיות. אל תיבהלו, זה לא אומר שקיבלתם לידיכם כלב מושלם והרסתם אותו בתוך שבוע. למעשה, יש הרבה סיבות שבגללן כלב לא יחשוף את הקשיים שלו מיד על ההתחלה:
- כלבים נוטים להיות זהירים בסביבת אנשים חדשים ולכן נמנעים מלהביע את עצמם.
- כלבים מאומצים יכולים להיות קצת בהלם מהשינוי הפתאומי בסביבת המחייה שלהם. או להיפך, הם עדיין ב-"היי" מכך שעזבו את הכלבייה והגיעו לבית אוהב.
- לפעמים כלבים כן מנסים להביע את עצמם, ואנחנו פשוט לא מספיק מתורגלים בקריאת הסימנים. לכן הכלב הולך ומחריף את צורך התקשורת – מתח הופך לנהמה ואז אפילו לנשיכה. לנו נדמה שההתנהגות הבעייתית פשוט צצה בלי סיבה, אבל למעשה היא פשוט הגברת הווליום של משהו שהיה שם כבר קודם.
- כלבים מוכנים לספוג התנהגות שלא נעימה להם הרבה יותר כשהיא באה מכם, אנשים מוכרים ואהובים, אבל לא מזרים. לכן הבעיות מופיעות לפעמים רק כשהכלב מתחיל להיפגש עם חברים ושכנים שאינם חלק מהמשפחה.
בקיצור, לא חסרות סיבות לכך שהקשיים של הכלב יחשפו לאט לאט. בזמן שאתם לא נבהלים מכך, אל תשכחו גם לא להיות שאננים, כי כן יש לכם תפקיד בתהליך הזה: לנסות לשמוע מה הכלב אומר לכם ולהגיב בהתאם. אם אתם נתקלים בהתנהגות שאתם לא מבינים, או לא בטוחים אם היא בעייתית או לא – אל תתנו לה להתפתח ולהפוך לבעייתית. כדאי לפנות למאלף כמה שיותר מוקדם, גם אם זה רק לפגישה אחת כדי לוודא שהכל בסדר או להבין מה אתם רואים. כאמור, הרבה יותר קל למנוע בעיות מאשר לתקן אותן.
2. "סוף סוף התרגלתי אליכם. עכשיו הולכים?"
אחת הבעיות שעולות הכי הרבה עם כלבים מאומצים חדשים היא חרדת נטישה. גם אם הכלב כבר למד להכיר אתכם והוא רגוע בקרבתכם, זה לא אומר שהוא כבר למד גם להיות בלעדיכם. הכלב עדיין לא מרגיש בטוח בבית החדש שלו, ועדיין לא סומך עליכם שתחזרו אליו בסוף היום. זה יכול להתבטא בפאניקה מוחלטת בכל פעם שאתם יוצאים מהדלת בלעדיו, או שזה יכול להיות כלב שנראה רגוע לחלוטין כשאתם יוצאים מהדלת, אבל מאוחר יותר תשמעו מהשכנים שהוא בכה כל היום בהיעדרכם.
כשאימצתם את הכלב, אולי שמעתם שמומלץ לאסוף אותו במהלך חופשת הקיץ, חג, או לפחות בתחילתו של סוף שבוע. המטרה היא לתת לכלב זמן איכות איתכם כדי ללמוד להכיר אתכם, אבל גם כדי לאפשר לחזרה לשגרה להיות הדרגתית. אם בהתחלה ביליתם את כל היום ביחד עם הכלב, אל תעברו בבת אחת למצב שבו אתם יוצאים בבוקר בלעדיו ולא חוזרים עד הערב.
תנו לכלב זמן להתרגל בהדרגה להישאר בבית בלעדיכם, גם אם אין לכם סיבה לחשוב שהוא סובל מחרדת נטישה. אם תנסו פשוט להשאיר אותו לבד ולראות מה יקרה, אתם מסתכנים ביצירת טראומה שתתחיל בעיה שלא הייתה שם קודם.
מה עושים עם כלב שנבהל בכל פעם שיוצאים מהדלת בלעדיו?
אפשר לתרגל איתו את החוויה של להישאר בבית בזמן שאתם יוצאים בלעדיו. תנעלו נעליים, תרשרשו עם המפתחות, תכריזו "כבר חוזר/ת!" ותצאו מהדלת בלעדיו. לא צריך להישאר בחוץ הרבה זמן, 10 שניות זה מספיק. המפתח כאן הוא לא פרידה ארוכה, אלא ריבוי חזרות: הרגע שאנחנו מתאמנים עליו הוא הרגע שבו אתם יוצאים מהבית והכלב לא מצטרף אליכם.
אפשר גם להסיח את דעתו בזמן שאתם יוצאים מהדלת בעזרת חטיף טעים, צעצוע או צעצוע קונג שהוא שילוב מומלץ של שניהם.
חזרו על ההצגה הזו עד שהכלב מפסיק להגיב, כלומר הבין שאתם לא נוטשים אותו אלא כבר חוזרים. זה כנראה לקח שהוא יצטרך ללמוד מחדש כמה פעמים לפני שיחלחל באמת, לכן כדאי לחזור על כל התרגיל הזה שוב בימים הבאים. אם הכלב באמת חרד, הוא כנראה יתרגש כל פעם מחדש, ולאט לאט יירגע.
3. "אני מנסה לדבר אליכם, אבל אתם לא תמיד מבינים אותי."
כלבים לא משתמשים במילים, אבל הם כן מדברים איתנו – בעזרת שפת הגוף שלהם. הבעיה היא שלא תמיד קל לנו להבין אותם.
אם אין לכם הרבה ניסיון עם כלבים תרגישו את הבעיה הזו הרבה יותר, אבל גם בעלי כלבים מנוסים נופלים כאן לפעמים. כל כלב מביע את עצמו בצורה שונה מעט, ויכול להיות שהוא פשוט משתמש בסימנים שאתם לא מכירים.
אז מהם הסימנים שחשוב לשים לב אליהם?
1. זנב מכשכש: יכול להעיד על כלב שמח שרוצה לשחק, אבל לא בהכרח! יכול להיות שהכלב אמביוולנטי, כלומר רוצה לשחק אבל גם קצת חושש – במקרה כזה כדאי להמשיך לשחק אבל בעדינות, לא להשתולל ולא להתנפל עליו בנשיקות.
לפעמים, תנועה של זנב שנראית כמו כשכוש היא למעשה הבעה של על מתח ועצבנות – הכל עניין של ללמוד לזהות את שפת הגוף של הכלב שלכם באופן אישי.
2. סימני הרגעה: מדובר במחוות או תנועות שהכלב עושה כאשר הוא לחוץ או מתוח, ומנסה להרגיע את עצמו או אתכם. התפקיד שלכם הוא לזהות את הסימנים האלה ולהבין שהכלב כרגע עדיין לא מפוחד או תוקפני, אבל משהו קורה שמפחיד או לא נעים לו. הרבה פעמים מדובר בתנועות שאנחנו בכלל לא חושבים לזהות כהבעות כמו פיהוק, ליקוק שפתיים ואף, מצמוצים, הסטת מבט, ועוד.
3. עיני ירח: אצל מרבית הכלבים אי אפשר לראות את החלק הלבן של העין כאשר הם נינוחים (כמובן שכל כלב הוא קצת שונה, תמיד חשוב ללמוד להכיר את הכלב שלכם אישית). אם אתם יכולים לראות את החלק הלבן של העין יותר מהרגיל אצל הכלב שלכם, ובמיוחד אם רואים את הלבן בכל היקף העין – עיני ירח – סימן שהכלב מפוחד.
זה הזמן שלכם לנסות להבין מה הבעיה ולפתור אותה. לפעמים זה ידרוש מכם קצת ניסוי וטעיה. למשל, אם הכלב נראה מפוחד בזמן שאתם מלטפים אותו, יכול להיות שהוא חושש אבל גם נהנה מהליטופים ורוצה שתמשיכו בעדינות. ויכול להיות שהמגע לא נעים לו ובאמת היה רוצה שתפסיקו. לפעמים אין דרך לדעת מלבד לנסות בעדינות וללמוד את הכלב שלכם לאט לאט.
4. חשיפת שיניים ו/או נהמות: זוהי התחלה של תוקפנות וסימן שהכלב שלכם לא מרוצה ממשהו שקורה כרגע. עם זאת, חשוב לזכור שזו הדרך שלו לתקשר, כלומר אל תכעסו או תיעלבו. הגיבו לתקשורת כתקשורת, לא כהתנהגות בפני עצמה.
4. "אני אוהב ליטופים, אבל יש זמן ומקום לכל דבר."
כל אחד יודע שכלבים אוהבים שמלטפים אותם, נקודה. לא משנה איפה, איך ומי – הכלב רוצה שיגעו בו כמה שיותר.
נשמע מגוחך? אולי בגלל שזה באמת מגוחך, כלומר ממש לא נכון. בדיוק כמו שאתם כנראה אוהבים חיבוקים, אבל רק כשהם נעשים בצורה כזו ולא אחרת, כשהם מגיעים מאנשים קרובים ואהובים, במקום ובזמן הגיוני, וכן הלאה. כך גם עבור הכלב ליטוף הוא לא תמיד חיובי ורצוי.
מאמצים מתחילים לפעמים טועים ומניחים שכל כלב ישמח שאנשים זרים יכנסו לחדר ומיד יתנפלו עליו בנשנושים וחיבוקים, שילדים קטנים ירימו אותו ויחזיקו אותו כמו תינוק, או שליטופים הם תמיד פתרון מרגיע עבור כלב מפוחד וכועס.
אז איך כן מלטפים כלב חדש? בעדינות.
- לגשת אליו מהצד. לא מאחור, כי לא יראה אתכם ועלול להיבהל. ולא ישירות מלפנים, כי עלול לפרש זאת כתנועה מאיימת.
- אל תגעו בו מיד, במיוחד אם זה המפגש הראשון שלכם. הושיטו את גב כף היד והניחו לו לרחרח אותה בלי ליצור קשר עין. זו ההזדמנות שלו ללמוד עליכם משהו, וההזדמנות שלכם לבדוק האם הוא מתעניין בכם והאם הוא חושש או נלהב להיפגש.
- אם הכלב מרחרח ומתעניין, אפשר ללטף סוף סוף! אבל גם כאן, כאשר מדובר בכלב לא מוכר מומלץ להפסיק אחרי כמה שניות. אם הכלב מבקש עוד, תדעו שכולם נהנים ותוכלו להמשיך במסיבת הליטופים.
- שימו לב להקשר, להבעות של הכלב ולהעדפות שלו. יכול להיות שהוא אוהב גירודים מאחורי האוזניים אבל לא בבטן. אולי הוא נינוח אתכם אבל לא עם הילדים, בבית אבל לא בחוץ, וכו'.
5. "החיים שלי התחילו לפני שפגשתם אותי."
לא משנה אם קיבלתם גור עם קורות חיים מפורטים, או אימצתם בעמותה כלב משוטט שלא ידוע עליו שום דבר – בכל מקרה הכלב שלכם חווה דברים, חי ולמד, עוד לפני שפגשתם אותו. אתם כנראה תהיו מודעים לחלק מהדברים, אבל בטח שלא לכולם, ולכן לפעמים הכלב יגיב או יתנהג בצורה שלא מובנת לכם.
דוגמא טובה לכך היא כלבים שמפחדים מהאבא או מהגבר של המשפחה ואפילו תוקפניים אליו בלי סיבה. כלבים כאלה כנראה חוו בעבר אלימות מצד גבר כלשהו, וכעת הם מאמינים שזו ההתנהגות הצפויה מכל הגברים. כלבים נוטים לחלק את בני האדם בחייהם לקבוצות – גברים, נשים, ילדים, וכו' – ולפתח סט ציפיות ודעות לגבי כל קבוצה. אם יש לכם ספק שהכלב שלכם מפחד מגברים באופן מיוחד, הקפידו שהוא יצבור חוויות חיוביות, אוהבות, קשובות ורכות עם גברים.
זוהי רק דוגמא אחת, אבל היא מלמדת אותנו על איך שהכלב רואה את העולם. נסו לזכור איך החוויה הזו נראית מהעיניים שלו: אם הוא כבר עבר כמה ניסיונות אימוץ, אולי יהיה קשה לו להאמין שדווקא אתם תתמידו אתו. אם הוא הגיע מהכלבייה, אולי הוא נרגש מאוד מעצם השיפור בתנאים, ועדיין לא חושף את מה שבכל זאת מפריע לו. אם הוא הגיע ממושב, אולי הרעש והצפיפות של העיר מפחידים ולא מובנים לו, וכן הלאה.
ומה אתם הייתם רוצים לומר לכלב?
תקופת ההסתגלות שלנו ושל הכלב היא תקופה רגישה כפי שתיארנו, אבל זוהי גם הזדמנות מצוינת לפתוח דף חדש בחיים של הכלב ושלכם, ולוודא שאתם מתחילים את היחסים שלכם ברגל ימין.
אז קחו את הזמן ותיהנו עם הכלב החדש שלכם. נסו ליצור לו אווירה נעימה ולתת לו חיזוקים חיוביים עבור התנהגות טובה, אפילו אם היא נראית לכם מובנת מאליה: כשהכלב לא מגיב לרעש של זרים עולים בחדר המדרגות, כשהוא מסתכל לכיוונכם ומתייחס אליכם במהלך טיול, כשהוא רגוע בקרבת זרים, וכו'. ובעיקר תראו לו כמה שאתם כבר אוהבים אותו.